מה הורים יכולים לעשות עכשיו כדי להקל על קשיי הסתגלות לצבא

יש בית שבו אמא מציעה לבן שלה ללמוד לכבס לבד לפני הגיוס, והוא עונה: "כן כן, יהיה בסדר". יש בית שבו אבא מנסה לדבר עם הבת שלו על מה שמחכה לה, והיא נועלת את הדלת ואומרת שהוא לא מבין כלום. ויש בית שבו לא מדברים בכלל, כי כולם קצת מפחדים מהשיחה הזו.

כל שלוש הסיטואציות הן נורמליות. וכולן מסתירות בתוכן את אותו הדברמשפחה שעומדת בפני שינוי גדול ולא יודעת מאיפה להתחיל.

קשיי הסתגלות לצבאהם לא מתחילים ביום הגיוס

הנטייה הטבעית היא לחשוב שקשיי הסתגלות לצבא הם בעיה שמתפתחת בתוך הצבא. שמשהו יקרה שם, עם הפקד, עם החיילים, עם הלחץ, ואז יגיעו הקשיים. אבל בפועל, המחקר וגם הניסיון המעשי מראים שבסיס ההסתגלות נבנה הרבה לפני כן.

קשיי הסתגלות בצבא נגזרים לעיתים קרובות מכמה גורמים שאפשר לעבוד עליהם מראש: יכולת ויסות רגשי, גמישות מחשבתית בפני שינויים לא צפויים, יכולת לבקש עזרה מבלי להרגיש שמישהו שופט, ותחושת ביטחון עצמי שלא מתמוטטת ברגע שהתנאים קשים.

כל אלה הם לא תכונות שאפשר ללמד בשיחה של עשר דקות על הספה. הם נבנים לאורך זמן, ולמשפחה ולהורים יש תפקיד מרכזי בתהליך הזה, גם אם הם לא תמיד מבינים כיצד.

מה עושה סדנת הדרכת הורים ייחודית לנושא הגיוס?

סדנא להדרכת הורים למתבגרים לפני גיוס היא לא קורס "הכנה לצבא" עם כל המידע על מה מחכה שם. היא גם לא הרצאה על זכויות חיילים.

מדובר בתהליך שמוקדש לאחד הדברים הכי פחות מדוברים: מה עובר על ההורה כשהילד מתגייס, ואיך הדינמיקה הביתית לפני ובמהלך השירות מעצבת את ההסתגלות של הילד עצמו.

הורה שמתמלא בחרדה בכל פעם שמדברים על הגיוס ישדר את החרדה הזו, גם אם הוא לא אומר מילה. הורה שמנסה לשמר שליטה על כל פרט ולהגן יתר על המידה יוצר לפעמים תלות שמקשה על ההסתגלות. ומנגד, הורה שיודע להיות נוכח בלי לחנוק, לתמוך בלי לפחד עבור הילד, ולשחרר בלי לנתק – הוא אחת הסיבות הגדולות להסתגלות מוצלחת.

קשיי הסתגלות לצבא

הגישה של NLP: כלים שעובדים גם בסיטואציות עצימות רגשית

כלי NLP עוזרים להורים לעשות בדיוק את זה. באמצעות עבודה על אמונות מגבילות, ניהול מצבים רגשיים, ולמידה של תקשורת שמחזקת ולא מחלישה, ההורה יוצא מהסדנה עם יכולת אחרת לגמרי לשאת את תקופת הגיוס.

יש הורים שמגלים בסדנה שהם עצמם עדיין נושאים חוויות לא מעובדות מהשירות שלהם, שעולות בדיוק בתקופה הזו. יש הורים שמגלים שהם מדברים אל הילד אך ורק מתוך חרדה, ולא מתוך אמון ביכולות שלו. ויש הורים שמגלים שהמקום שממנו הם שולחים את הילד לצבא חשוב לא פחות מהיכולות שהוא עצמו מביא.

מה שהמתבגר צריך מהוריו ממש לפני שהוא מתגייס

ילד לפני גיוס, אפילו אם הוא נראה בטוח בעצמו, אפילו אם הוא זה שדוחף לצאת, זקוק לדבר אחד מהוריו מעל הכל: שיסמכו עליו. לא שיפחדו עבורו. לא שיחליטו מראש שיהיה קשה. שיסמכו.

כשהורה יוצא מסדנת הכנה עם כלים מ-NLP, הוא יודע איך לעביר את האמון הזה בצורה שהמתבגר מרגיש אותה. לא דרך נאומים, אלא דרך הנוכחות, שפת הגוף, ואיך מנהלים שיחה ב-5 הדקות לפני שהוא עולה על האוטובוס.

גם ההורה עובר גיוס

נקודה שלא מספיק מדברים עליה: כשהילד מתגייס, ההורה עובר שינוי מבני בחיים. הבית נשמע אחרת. הדאגות הופכות לסוג אחר. ולפעמים, ההורה לא יודע איפה לשים את עצמו ביחס לילד שנמצא עכשיו עולם שלם אחר, עם היררכיה אחרת, שפה אחרת וסדר יום אחר.

כלי NLP לניהול מצב עצמי, לעיגון תחושות חיוביות ולוויסות בעת אי-ודאות, הם משאב שהורים רבים מדווחים שמצאו בסדנאות הכנה כאלה, ולא ציפו שזה מה שיצאו עמו.

לסיכום: ההכנה הכי חשובה היא לא זו של הילד

אם אתם הורים לבן נוער לקראת גיוס ומרגישים שרוצים לעשות משהו משמעותי עם הזמן שנותר, כדאי לשקול השתתפות בסדנת הדרכת הורים שמשלבת כלי NLP. לא בשביל ללמוד מה יחכה לו בצבא, אלא בשביל להבין איך להיות ההורה שהוא צריך שיהיה לו, גם כשהוא כבר לא בבית.