איך עושים ניתוח סטטיסטי לתזה ודוקטורט?

תוכן עניינים:

קודם כל, משימה לא פשוטה בהחלט! כל תואר אקדמי מגיעו לקיצו מתישהו, וקיצו בדרך כלל כרוך בכתיבת עבודה אקדמית גדולה ורצינית שגוזלת מכולנו זמן רב, שעות שינה ולפעמים (אלא אם אתם מאותם יחידי סגולה שנהנים מזה) גם שמחת חיים!.

עכשיו מה? נכון. כל עבודה שונה מעבודה אחרת. בעבודה שלכם יש את המשתנים שבחנתם, את ההשערות ושאלות המחקר הספציפיות שלכם, את המנחה הספציפי שלכם עם ההערות הנהדרות והמועילות שלו, ככה שברור שיש שונות גדולה מאוד בין עבודת תזה אחת לשנייה, וכך גם בין ניתוח סטטיסטי לתזה אחת או אחרת.

החדשות הטובות הם שלמרות שהתוכן שונה בין עבודות, המבנה של ניתוח סטטיסטי בסמינריון, בתזה ובדוקטורט הוא ממש אותו מבנה.

אז בואו נעבור על כל החלקים הסטטיסטיים בעבודות סיום תואר ביחד:

פרק השיטה. פרק השיטה הוא הפרק השני בעבודת סוף תואר (אחרי פרק המבוא / סקירת ספרות). בפרק זה אנחנו מספרים לקוראים בעצם מה עשינו תכלס במחקר שלנו, איך הגענו לנבדקים, כמה נתונים אספנו ועוד.  

הניתוח הסטטיסטי נכנס בפרק השיטה בשלוש מקומות שונים:

1.תת פרק נבדקים: כאן נכתוב כמה נבדקים אספנו, כמה מתוכם גברים / נשים, מה הגילאים של הנבדקים, מה רמת ההשכלה / ההכנסה / הדתיות שלהם ועוד. הבנתם את הראש נכון?  נתאר את הנתונים הדמוגרפיים של המדגם. לרוב, חלק זה ילווה בטבלה גדולה ומלל.

לדוגמא לטבלה לחצו כאן

2. מהימנות פנימית: כמעט בכל מחקר יש שאלונים. מסוגלות עצמית, מוטיבציה, רווחה נפשית, חרדה, וyou name it!. בכל שאלון שנשתמש, נצטרך לבצע מבחן למהימנות פנימית (אלפא של קרונבך) כדי לציין שאכן שהשאלון שהשתמשנו בו הוא "מספיק טוב"  ואפשר להמשיך להתקדם במחקר. את המשפט נמקם מתחת לתיאור השאלון עצמו.

ניסוח של מבחן אלפא קרונבך נראה כך: במחקר הנוכחי שאלון הלכידות הקבוצתית נמצא כבעל מהימנות כעקיבות פנימית גבוהה (α=0.93).

3. תת פרק ניתוח נתונים: הפסקה שסוגרת את פרק השיטה, ומעבירה את הקוראים (הרבים, מלא אנשים יקראו את העבודה שלכם, ברור) אל פרק הממצאים נקראת "ניתוח נתונים" או "עיבודים סטטיסטיים". בתת פרק זה נתאר איזה מבחנים סטטיסטיים אנחנו הולכים לבצע בפרק הממצאים בשביל לבחון את השערות המחקר שלנו, ובאיזה תוכנה סטטיסטית השתמשנו בעבודה.

עכשיו הגענו לחלק המרכזי- פרק הממצאים. בחלק זה יופיעו עיקר הניתוחים הסטטיסטיים שלכם. גם פרק הממצאים משתנה בין עבודות ופרויקטים שונים אך המבנה של הניתוח הסטטיסטי לתזה או הניתוח הסטטיסטי ךדוקטורט יהיה זהה.

1.סטטיסטיקה תיאורית: בחלק זה נתאר את הממוצעים וסטיות התקן, ערכי המקסימום והמינימום של המשתנים שלנו במחקר, לרוב בטבלה מפורטת.

2. מטריצת מתאמים: מיד לאחר הסטטיסטיקה התיאורית, ולפעמים גם באותה טבלה, נבדוק את הקשרים הסטטיסטיים בין כל משתני המחקר שלנו כנקודת מוצא לפרק הממצאים, ולפעמים בתוך טבלה זו כבר יהיו קשרים שעליהם שיערנו חלק מהשערות המחקר. ניתוח הקשרים יהיה לרוב במתאמי פירסון או ספירמן (פירסון נפוץ יותר).

לדוגמא לטבלה לחצו כאן.

3. סטטיסטיקה היסקית: היום, בכל ניתוח סטטיסטי בתזה, ואפילו בכל ניתוח סטטיסטי לסמינר, יש מודלים מעט מורכבים יותר ממתאמי פירסון או מבחני t. הם יהיו בדרך כלל רגרסיה מרובה (היררכית, לוגיסטית ועוד), מודלים של תיווך ומיתון, ניתוחי שונות למיניהם (חגיגה!), ועוד כל מיני דברים שאולי השתיקה יפה להם.

אחרי שבפרק הממצאים תיארנו את המשתנים (בסטטיסטיקה התיאורית) ובדקנו את הקשרים ביניהם (במטריצת המתאמים) אנחנו מפנים את השטח לאותם מודלים שיענו על השערות המחקר היותר מורכבות שלנו.

לכל השערה כזו יהיה מבנה משלה, שיחולק לשלושה חלקים:

א. נכתוב מה הייתה ההשערה, ובאיזה מבחן סטטיסטי נעשה שימוש כדי לבדוק אותה.

דוגמא להשערה על מודל תיווך:

השערה ראשונה: טמפרמנט התינוק, כפי שנמדד בגיל חצי שנה, ישפיע על הקשר בין מנטליזציה אימהית כפי שנמדדת במהלך ההיריון לבין מנטליזציה אימהית כפי שנמדדת בגיל חצי שנה.

במטרה לבחון השערה זו בוצע מודל תיווך בתוסף PROCESS בתוכנת SPSS (מודל 4). במודל זה המשתנה הבלתי תלוי היה המנטליזציה של האם לפני הלידה (X), המשתנה התלוי היה המנטליזציה של האם חצי שנה לאחר הלידה (Y) והמשתנה המתווך היה הטמפרמנט של התינוך (M).

ב.  נכתוב תכלס את התוצאות של המבחן הסטטיסטי, ומה המסקנה שלנו ממנו (האם ההשערה שלנו אוששה או לא)

ראשית, נמצא אפקט כללי (Total Effect) מובהק של המנטליזציה לפני הלידה על המנטליזציה חצי שנה לאחר הלידה, כפי שמופיע באיור 1 (β=.33, p=.013). המנטליזציה האימהית לפני ההיריון ניבאה באופן מובהק וחיובי את נוחות טמפרמנט התינוק (β=.29, p=.033) ונוחות טמפרמנט התינוק ניבאה באופן מובהק וחיובי את המנטליזציה האימהית חצי שנה לאחר הלידה (β=.27, p=.044). אפקטים אלו מעידים על האפקט הלא ישיר (Indirect Effect) במודל התיווך, ואפקט זה נמצא מובהק (β =.08, CI:0.01,0.16), כך שניתן לומר שהשערת המחקר אוששה והתקיים תיווך במודל. זאת ועוד, האפקט הישיר של המנטליזציה לפני הלידה על המנטליזציה חצי שנה לאחר הלידה תוך הכנסת הטמפרמנט כמשתנה מתווך נמצא לא מובהק (β=.25, p=.059), מה שמעיד על כך שנוחות טמפרמנט התינוק מתווכת באופן מלא את הקשר בין המנטליזציה לפני וחצי שנה אחרי הלידה.

ג. נפנק בטבלה או בגרף יפה שנותן תמונה ויזואלית לתיאור המילולי שכתבנו עבור ההשערה.

איור 1. ההשעה המתווכת של טמפרמנט התינוק על הקשר בין מנטליזציה אימהית לפני וחצי שנה לאחר הלידה.

לדוגמא לגרף לחצו כאן

ככה נעשה עבור כל השערה והשערה, לא משנה אם יש לנו קצת (1-2) או הרבה (5 ומעלה).

כשנסיים את כל ההשערות, בעצם סיימנו את פרק הממצאים ואנחנו יכולים לנשום קצת (או הרבה) לרווחה.

מאחל לכם בהצלחה רבה! תוצאות מובהקות ויפות! מעט תיקונים! וברכות על סיום התואר (שיגיע בקרוב הלוואי!).

רוצים עזרה בניתוח סטטיסטי ?  דברו איתי , ויהיה בסדר ! סיגמא- יעוץ וניתוח סטטיסטי.

סטטיסטיקה